הסוד של 120 שנה שסיפרו 170 אלף בשמים — GrassAccord קוראת את המחקר «האבולוציה התרבותית של הבושם מאז 1900»

יש בושם אחד שיצא ב-1921. במאה השנים שאחריו הופיעו לא פחות מ-68 בשמים שנאמר עליהם שהם דומים לו. בושם אחר, שיצא ב-2010, הוליד בתוך עשר שנים בלבד 36 בשמים דומים. הראשון הוא Chanel No 5, השני הוא Creed Aventus.

המספרים האלה אינם רשמים של חובבי בשמים. הם התוצאה של מחקר שפורסם בקיץ הזה וניתח יחד כ-170 אלף בשמים שיצאו מ-1900 ועד 2024. צוות המחקר התייחס לבושם כאל תרבות שמתפתחת עם הזמן, כמו מוזיקה או אופנה, ופרש 120 שנה של בשמים כמו מפה אחת.

אם רק התחלתם להרכיב בשמים, סביר שכבר שאלתם את עצמכם משהו כזה.

• ככל שאוסיף יותר חומרי גלם, הבושם לא ייצא עשיר יותר?
• אם אחקה בושם מפורסם, לא עשיתי כבר חצי מהעבודה?
• איך בכלל יוצרים ריח ששונה מכל השאר?

המחקר עונה על שלוש השאלות במספרים. והתשובות מעניינות יותר ממה שאפשר היה לצפות.

זו סקירת המחקר הראשונה במגזין של GrassAccord. בחלק הראשון נציג מה המחקר עשה ומה הוא מצא, ובחלק השני נוסיף את הפרשנות שלנו: איך מי שלומד בישום יכול להשתמש בממצאים האלה ליד שולחן העבודה. מונחים שאולי תפגשו לראשונה הסברנו בנפרד בסוף, אז קראו בנחת.

קודם כול, איזה מחקר זה?

• כותרת: Cultural Evolution of Perfumes since 1900 (האבולוציה התרבותית של הבושם מאז 1900)
• מחברים: ואחיד סטריפרד (Vahid Satarifard) ועוד שישה חוקרים. בהובלת Human Nature Lab באוניברסיטת ייל שבארצות הברית השתתפו חוקרים מאוניברסיטת פנסילבניה, מ-MIT Media Lab וממכון מקס פלאנק להתפתחות האדם בגרמניה. בין המחברים גם פרופ' ניקולס כריסטאקיס (Nicholas A. Christakis), הידוע במחקריו על רשתות חברתיות, וכריסטוף לודמיאל (Christophe Laudamiel), פרפיומר פעיל שיוצר בשמים כבר שנים רבות.
• פרסום: עלה ב-21 ביולי 2026 לאתר arXiv, המיועד לפרסום פתוח של מאמרים מדעיים.
• המקור: arxiv.org/abs/2607.19520 — פתוח לכולם בחינם (באנגלית), גם כ-PDF וגם כדף אינטרנט.
• חשוב לדעת: זהו מאמר שפורסם בפרסום פתוח ועדיין לא עבר שיפוט בכתב עת מדעי. בתהליך השיפוט המספרים או הפרשנויות עשויים להשתנות.

מה שהופך את המחקר הזה למהנה הוא שמדעני חברה, ביולוגים, חוקרי עיצוב ופרפיומר עבדו כצוות אחד. הם הסתכלו על הבושם לא ככימיה, אלא כתרבות שאנשים שינו תוך כדי שהעבירו אותה זה לזה.

למה בחרנו דווקא במחקר הזה לסקירה הראשונה?

מי שלומד בישום שומע לא פעם משפטים כמו "הבשמים של היום כבר לא מה שהיו" או "כולם דומים זה לזה". אולי זה נכון, ואולי לא. עד עכשיו כל אחד יכול היה לדבר רק מתוך הזיכרון והטעם האישי שלו.

המחקר הזה העמיד את השיחה הזאת לראשונה על מספרים גדולים. והתוצאה לא נותנת ניצחון לאף צד. הבשמים של היום באמת נעשו פשוטים יותר, אבל באותו זמן הם מנסים צירופים הרבה יותר בלתי שגרתיים מבעבר. התחושה ש"הכול דומה" והתחושה ש"הכול חדש" התבררו שתיהן כנכונות.

לפרפיומרים מתחילים קשה למצוא מפה טובה מזו. כשיודעים איפה עומדים עכשיו ולאן התחום הולך, רואים בבירור במה כדאי להתחיל להתאמן.

איך ניתחו 170 אלף בשמים?

איחדו שלושה אתרי בשמים

הצוות איחד נתונים משלושה אתרים מקוונים שמרכזים מידע על בשמים (Fragrantica, Parfumo ו-Aromo). זה מה שהצטבר:

• 169,759 בשמים
• 8,332 מותגים
• 3,050 פרפיומרים
• כ-25.9 מיליון הצבעות משתמשים מהסוג "בבושם הזה אני מריח את זה"

החוקרים מתארים זאת כמאגר הנתונים הגדול ביותר על בשמים שנחקר עד היום. הניתוח העיקרי נעשה על נתוני Fragrantica, שבו הכי הרבה משתמשים, ושני האתרים האחרים שימשו לבדוק אם התוצאות מאוששות.

וכאן יש פרט שחשוב לדעת. בנתונים האלה אין נוסחאות אמיתיות. יש רק רשימות התווים שהמותגים הציגו והצבעות המשתמשים. לכן כשהמחקר אומר "נעשו פשוטים יותר", הכוונה אינה למספר האמיתי של חומרי הגלם, אלא להרכב התווים כפי שהוצג. החוקרים ציינו זאת במפורש כמגבלה.

הסתכלו על הבושם בארבע עיניים

1. עד כמה הוא מורכב — הפכו למספר את מידת האחידות שבה תווים שונים מתערבבים בבושם אחד. ככל שיש יותר תווים בעלי נוכחות ברורה והם מפוזרים באופן שווה יותר, הערך גדל.
2. עד כמה הוא חדש — מדדו עד כמה היו נדירים "הזוגות" של תווי הבושם (צירופים של שניים ושלושה) בבשמים שיצאו לפניו. ככל שהצירוף לא מוכר יותר, הערך גדל.
3. מי חיקה את מי — חיברו לפי סדר הזמנים את הרישומים של המשתמשים מהסוג "הבושם הזה מזכיר לי את ההוא", ושרטטו את אילן היוחסין של הבשמים.
4. האם פרפיומרים משפיעים זה על זה — בנו רשת שמחברת פרפיומרים שעבדו יחד, ובדקו אם הסגנון מתפשט לאורך הקשרים האלה.

שננו מראש רק שני מספרים

שני המספרים שחוזרים הכי הרבה במחקר הם מורכבות וחדשנות. הם עלולים להיראות מסובכים, אז קודם נקבל תחושה בעזרת דוגמה פשוטה.

דמיינו שני בשמים. הראשון מוצג כבושם עם שמונה תווים במשקל דומה: ורד, יסמין, אירוס, וניל, עץ סנדל, ענבר, מאסק וברגמוט. בשני יש תפקיד ראשי רק לשניים־שלושה תווים: ארז ותו ימי מלוח. לראשון מורכבות גבוהה, לשני מורכבות נמוכה. ככל שיש יותר תווים והם מפוזרים באופן שווה יותר, המספר הזה גדל.

חדשנות היא שאלה אחרת. היא שואלת: "כמה פעמים התווים האלה הופיעו בעבר יחד באותו בושם?" ורד ויסמין שימשו יחד אינספור פעמים, ולכן הזוג הזה אינו חדש. אבל אם תצמידו שני תווים שכמעט לא נפגשו עד היום, ציון החדשנות ייצא גבוה גם אם יש מעט תווים.

אז מספיק לזכור שמורכבות היא "כמה דברים ערבבתי", וחדשנות היא "עד כמה הזוג שיצרתי לא שגרתי". הממצא הראשון של המחקר הוא ששני המספרים האלה נעו בכיוונים מנוגדים.

שלוש תקופות שבהן השקות הבשמים התפוצצו

לפני שנעבור לתוצאות המרכזיות, נסתכל על התמונה הגדולה שהצוות שרטט. כששרטטו את מספר הבשמים החדשים שיצאו בכל שנה, 120 השנים התחלקו לשלוש תקופות.

• תקופת הבישום הקלאסי (לפני 1926) — השקות הבשמים גדלו לאט, עם קפיצה גדולה אחת סביב 1918.
• תקופת הקיפאון (1926–1979) — מספר המוצרים החדשים שתועדו בנתונים נשאר זמן רב בסביבות 20 בשנה.
• תקופת הבישום התעשייתי (אחרי 1979) — ההשקות גדלו באופן מתפרץ. סביב 2014–2018 הייתה האצה נוספת, וכיום יוצאים בכל שנה כ-6,000 בשמים חדשים.

שישה אלפים בשנה הם בערך שישה־עשר ביום. מה צריך כדי לבלוט בשוק עם כל כך הרבה מוצרים חדשים? אם תקראו את הממצא "נעשו חדשים יותר", שיופיע בהמשך, יחד עם המספר הזה, יהיה קל יותר להבין אותו.

עם זאת, במחקר נכתב שהשמות של התקופות האלה ניתנו על ידי הצוות לנוחות הניתוח, ואינם מונחים שהיסטוריונים של הבושם משתמשים בהם במשותף. בנוסף, נספרו רק בשמים שתועדו באתרים מקוונים, כך שככל שבושם ישן יותר, גדל הסיכוי שרבים חסרים.

מה השתנה ב-120 שנה?

יש תווים שנעלמו ויש שעלו

כששרטטו שנה אחר שנה את הפופולריות של 50 התווים הנפוצים ביותר, התגלו תווים ששמרו תמיד על מקומם, בכל תקופה: מאסק, יסמין, ורד, ברגמוט, עץ סנדל וענבר. אפשר לקרוא להם שלד הבושם, שהאופנה לא נגעה בו במשך 120 שנה.

לעומת זאת, יש תווים שזזו מאוד אחרי שנות ה-90. טחב האלון והאיילנג־איילנג ירדו, והווניל והארז עלו. לירידה של טחב האלון יש סיבה: מכיוון שהוא עלול לגרום לאלרגיה בעור, האיגוד הבין־לאומי לחומרי ריח (IFRA) הגביל את השימוש בו בהדרגה, וב-1997 הוא הוגבל ל-0.1% במוצר המוגמר.

ברמת האקורדים השינוי דרמטי עוד יותר. האקורד הפירותי, שהתחיל לעלות בשנות ה-90, המשיך לעלות עד שנות ה-2000, ואילו אקורדים אדמתיים, טחביים ואלדהידיים ירדו בבירור. האלדהידים הפכו לאקורד הנפוץ ביותר בתחילת המאה ה-20 בזכות השימוש בהם ב-Chanel No 5, אבל בתחילת שנות ה-90 החלו לרדת. החוקרים כינו זאת נקודת מפנה תרבותית באסתטיקה של הבושם.

מעידן בושם הנשים לבשמים ניטרליים

במשך רוב המאה ה-20 בשמי הנשים היו גיבורי השוק. אבל מסוף שנות ה-90 גדל באופן בולט מספר הבשמים הניטרליים (יוניסקס), שאינם מבחינים בין המינים.

המעניין הוא שהדימוי המגדרי של התווים עצמם לא זז לכיוון ניטרלי. טוברוז, אירוס, ורד ויסמין נשארו תווים נשיים, ומרווה ועור נשארו תווים גבריים. מבין התווים שהשתנו באופן משמעותי, כ-61% עברו מהצד הנשי לצד הגברי. תווים כמו סטירקס, לבונה, וטיבר, טחב אלון, לימון ופטיטגרן חצו את גבול המגדר.

ריחות העולם דומים יותר ממה שנדמה

כשחילקו את הבשמים לפי מדינות, מערב אירופה, העולם דובר האנגלית, אמריקה הלטינית ורוב אסיה התקבצו ב"זרם עולמי מרכזי" שבמרכזו אקורדים רעננים, פירותיים ומתוקים. האזור השונה ביותר היה המזרח התיכון. שם היו בבירור יותר אקורדים של עוד, ענבר ותבלינים חמימים, ולדברי החוקרים הדבר קשור למסורת הבושם המזרחית העתיקה. החלק מההבדלים בין המדינות שהאזור מסביר עמד על 13% לפי תווים ו-17% לפי אקורדים: משמעותי, אבל לא גדול.

פשוטים יותר, ובכל זאת חדשים יותר

זו כנראה התוצאה שתצוטט הכי הרבה מהמחקר הזה.

סביב 1990 הבשמים נעשו פשוטים יותר

מ-1965 ועד 1990 המורכבות של הבשמים הייתה יציבה למדי, בממוצע של כ-3.7. אבל סביב 1990 היא התחילה לרדת בפתאומיות, ומ-2000 ועד 2024 התייצבה שוב ברמה של כ-3.0. הערך הזה נמדד ביחידה שנקראת "ביט", אבל מספיק לזכור את הכיוון ולא את ההגדרה המדויקת. מספר קטן יותר פירושו שמספר התווים בעלי נוכחות ברורה בבושם אחד ירד.

אבל באותו זמן הם נעשו חדשים הרבה יותר

פשוט יותר אין פירושו צפוי. החדשנות של צירופי התווים עלתה בהתמדה, מכ-2.3 בתחילת המאה ה-20 לכ-7.6 בשנות ה-2020, והעלייה החדה ביותר הייתה משנות ה-90. חומרי הגלם התמעטו, אבל הדרך להצמיד אותם זה לזה נעשית בלתי צפויה יותר ויותר.

החוקרים הצביעו גם על בשמים בשני הקצוות.

• קצה "מורכב אבל פחות חדש": Chanel No 5 (1921), Guerlain L'Heure Bleue (1912), Lanvin Arpège (1927)
• קצה "פשוט אבל חדש": Jo Malone London Wood Sage & Sea Salt (2014), Maison Francis Kurkdjian Baccarat Rouge 540 (2015), Escentric Molecules Molecule 01 + Mandarin (2021)

בצד אחד יצירות מופת בנות מאה שנה, ובצד השני הבשמים שדיברו עליהם הכי הרבה בעשור האחרון. שימו את שתי הקבוצות זו לצד זו, ותראו במבט אחד את המסלול של 120 שנה.

למה הם נעשו פשוטים יותר?

החוקרים לא מצביעים על סיבה אחת, אלא מציעים יחד כמה הסברים אפשריים.

• מבנה תעשייה שמתמקד במכירות — כשרכישות ומיזוגים הגדילו את מספר החברות הגדולות, ייתכן שהתרחש מעבר לנוסחאות קצרות יותר.
• זרם המינימליזם — ייתכן שהמינימליזם, שעבר מאדריכלות ועיצוב (שנות ה-20) לאמנות (שנות ה-60), הגיע גם לבושם.
• הופעת הפרפיומרים העצמאיים — מסוף שנות ה-90 נעשה קל יותר להשיג חומרי גלם ולמכור בשמים ברשת, ומספר הפרפיומרים העצמאיים גדל. למי שעובד לבד, נוסחה קצרה קלה יותר לניהול בפועל.
• השפעת פרפיומרים ותיקים — כמו אדמון רודניצקה (Edmond Roudnitska), שהיה ידוע בנוסחאות הקצרות שלו, ייתכן שפרפיומרים במרכז הרשת הובילו את הדור הצעיר לכיוון המינימליזם.

עדות לכך שהגבלות דחפו לצירופים חדשים

החוקרים השתמשו בהגבלה על טחב האלון כסוג של ניסוי טבעי. כשהשוו בשמים שהכילו טחב אלון לבשמים שלא הכילו, מצאו שככל שההגבלות החמירו, בשמי טחב האלון נעשו פשוטים יותר וחדשים יותר. בהגבלה הראשונה ב-1988 לא נראה הבדל, אבל סביב 2008, כשההגבלה הייתה החמורה ביותר, המורכבות ירדה ב-0.19 נוספים והחדשנות עלתה ב-1.20 נוספים. הפרשנות: כשחומרי הגלם הזמינים מוגבלים, הפרפיומרים מוצאים דרכים חדשות.

גם לבשמים יש אילן יוחסין

ל-Chanel No 5 יש 68 צאצאים ב-100 שנה, ול-Aventus 36 ב-10 שנים

אם מחברים לפי סדר הזמנים את הרישומים של המשתמשים מהסוג "הם דומים", נוצר אילן יוחסין של בשמים. החוקרים לא הסתמכו על תחושת דמיון בלבד: הם השאירו רק זוגות שהתווים שלהם באמת חופפים מאוד (5% העליונים).

שתי המשפחות הגדולות ביותר הן של Chanel No 5 ושל Creed Aventus. Chanel No 5 היה השורש של 68 בשמים לאורך מאה שנה, ו-Aventus הוליד בתוך עשר שנים בלבד 36 בשמים. בין הבשמים שחוקו הרבה צוינו גם Coty Ex'cla-ma'tion, Comptoir Sud Pacifique Aloha Tiare, Givenchy Gentleman (1974) ו-Robert Piguet Fracas.

חיקוי הוא דבר נפוץ, ובדרך כלל מחקים מותגים אחרים

מבין 2,563 בשמי ה"צאצאים" באילן היוחסין, 62.6% היו קלונים של מותגים אחרים, ו-37.4% היו גרסאות (פלנקרים) של אותו מותג. בנוסף, ל-28.6% היו שני "הורים", כלומר הם הזכירו שני בשמים בבת אחת; החוקרים השוו זאת להכלאות בביולוגיה. בשוק כולו נאמד חלקם של הקלונים ב-1.0–11.7% לפחות. המספר משתנה לפי מידת ההקפדה בהגדרת הדמיון.

אבל דרך החיקוי השתנתה

החוקרים ספרו גם כמה "תווים שהשתלם לחקות" היו בכל תקופה. ב-1965–1984 הם היו 36%, ב-1985–2004 הם היו 34%, אבל ב-2005–2024 הם צנחו ל-7%. במיוחד ב-1985–2004 נראתה אפילו נטייה להימנע ממוטיבים ריחניים שכבר נעשו נפוצים.

המשמעות היא שבשמים של היום, במקום ללכת בעקבות בושם מפורסם כמו שהוא, נעים לכיוון של לבחור בעצמם תווים חדשים. המידה שבה הם מטלטלים את הזרם הקיים הגיעה לשיא סביב 2000, ומאז פנתה בהדרגה לכיוון של התבססות.

מקור וקלון: כמה הם באמת שונים?

לחובבי בשמים זה כנראה החלק המסקרן ביותר. החוקרים השוו לפי דירוגי משתמשים 123 בשמי מקור, 2,222 פלנקרים ו-12,028 קלונים. אלה המספרים:

• עמידות (כמה זמן הריח מחזיק): מקור 3.45, קלון 3.26
• שובל (עד כמה הריח מתפשט באוויר): מקור 3.10, קלון 2.95
• דירוג כללי: מקור 4.05, קלון 3.96
• שביעות רצון ביחס למחיר: הקלונים קיבלו מעט יותר, אבל ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית
• פלנקרים: בכל הסעיפים היו בין המקור לקלון

בקיצור, המקור הקדים בכל שלושת הסעיפים, בהפרש של כ-0.1–0.2 נקודות. לשאלה למה הקלונים דורגו נמוך יותר, החוקרים הציעו שתי אפשרויות: ייתכן שהוחלפו חומרי הגלם בזולים יותר, וייתכן שהמחיר ושם המותג השפיעו על שיפוט האנשים. איזו מהן נכונה, המחקר הזה לא הכריע.

מה שהזיז את הדירוג יותר מכול היה העמידות

נבדק גם עם מה הדירוג קשור. הקשר החזק ביותר היה עם העמידות. לעומת זאת, השובל והחדשנות היו קשורים לדירוג בכיוון ההפוך. לשביעות הרצון ביחס למחיר לא היה קשר משמעותי.

הסגנון עובר עד שלושה צעדים

הבישום היה במקור עבודה של יחידים

במשך זמן רב בושם היה יצירה של פרפיומר אחד, מה שמכונה "האף". לכן החוקרים אומרים שבושם קרוב יותר לציור מאשר למוזיקה. ואכן, בשמים שנוצרו בשיתוף פעולה היו רק כ-8–15% בכל שנה, והשיעור אפילו ירד, מכ-13% בשנות ה-2000 לכ-8% ב-2010–2020.

מי שעובדים יחד נעשים דומים

הקבוצה הגדולה ביותר ברשת שיתופי הפעולה של הפרפיומרים מנתה 500 איש. פרפיומרים שעבדו יחד נעשו דומים זה לזה בסגנון; זה היה החזק ביותר בין מי שעבדו יחד ישירות, ונחלש במרחק של שניים ושלושה צעדים. לפי החוקרים, מעבר לשלושה צעדים הם היו דומים פחות אפילו מפרפיומרים שנבחרו באקראי. ההשפעה זרמה יותר מפרפיומרים בעלי מוניטין גבוה אל בעלי מוניטין נמוך יותר.

הסיבה החזקה ביותר להתחיל לעבוד יחד הייתה ניסיון משותף באותו מותג. ויצירות של פרפיומרים עם ניסיון בשיתוף פעולה טלטלו את הזרם הקיים פחות מאשר יצירות של מי שעובדים לבד. אפשר לומר שעבודה משותפת מלטשת, ועבודה לבד בולטת.

פרשנות: מה המחקר הזה אומר למי שלומד בישום

מכאן והלאה אלה לא מסקנות המחקר, אלא הפרשנות של GrassAccord.

מיומנות אינה עוד ועוד חומרי גלם

כשמרכיבים את הנוסחה הראשונה, החללים מלחיצים, ומוסיפים חומר גלם אחד ואחריו עוד אחד. המחקר מראה שב-30 השנים האחרונות התחום כולו נע בכיוון ההפוך: התווים התמעטו, ובמקומם הצירופים נעשו חדשים יותר. גם Baccarat Rouge 540 וגם Wood Sage & Sea Salt אהובים לא בזכות מספר חומרי הגלם, אלא בזכות זיווגים בלתי שגרתיים.

כשאתם מתאמנים, הגבילו את עצמכם לעשרה חומרי גלם או פחות והשלימו אקורד אחד. אם תתרגלו לבדוק אם הריח מתמוטט כשמוציאים חומר גלם אחד, תוכלו להסביר למה כל אחד מהם נמצא שם. ההסברים האלה, כשהם מצטברים, הם המיומנות.

למדו קודם את השלד שלא משתנה

מאסק, יסמין, ורד, ברגמוט, עץ סנדל וענבר, ששמרו על מקומם 120 שנה, הם ספר לימוד מצוין למתחילים. תווים אופנתיים מתחלפים אחרי עשר שנים, אבל התחושה של איך לעבוד עם השישה האלה נשארת לאורך זמן. הריחו כל אחד לבד, צרפו אותם בזוגות, ושננו בחושים את האופי של כל אחד.

הגבלות הופכות לנקודת מוצא לרעיונות חדשים

הדוגמה של טחב האלון נכונה גם למתחילים. בוודאות יגיע רגע שבו חומר גלם שתרצו להשתמש בו ייפול תחת הגבלה או יהיה קשה להשיג אותו. אם אז תחליפו את המחשבה מ"עכשיו כבר אי אפשר" ל"בואו ניצור רושם דומה בדרך אחרת", דווקא בתהליך הזה ייוולדו צירופים משלכם. גם "לאסור" על עצמכם בכוונה חומר גלם אחד ולהתאמן כך הוא אימון טוב.

השתמשו בבשמים מפורסמים כנקודת מוצא

הממצא שההפרש בין מקור לקלון הוא 0.1–0.2 נקודות אפשר לקרוא בשתי דרכים. הוא אומר שקלון עשוי היטב מדורג די קרוב למקור, והוא אומר גם שהמקור מדורג בעקביות מעט גבוה יותר.

גם GrassAccord מוכרת נוסחאות שמשתמשות בבשמים ידועים כחומר לימוד. לכן העברנו את המספרים האלה כמו שהם, בלי להקטין ובלי לנפח. הדרך שאנחנו ממליצים עליה היא להשתמש בבושם מפורסם כנקודת מוצא ולא דף תשובות. אחרי שמבינים את המבנה, החליפו חומר גלם אחד, הזיזו מעט את היחסים, וגדלו ממנו ריח משלכם. זו גם דרך שמתאימה למגמה הנוכחית שהמחקר הראה: לבחור בעצמך יותר מאשר לחקות. וזכרו שאחת הסיבות האפשריות לדירוג הנמוך יותר של הקלונים היא חומרי הגלם. גם עם אותו מבנה, איכות חומרי הגלם משנה את התוצאה.

תכננו ריח שמחזיק לאורך זמן

הממצא שהעמידות היא מה שקשור הכי חזק לדירוג הוא רמז מעשי. אפשר לקרוא אותו כך: השארית שנשארת גם אחרי כמה שעות משאירה רושם גדול יותר מהברק של הדקות הראשונות. אל תשפטו את רצועת הבדיקה מיד; התרגלו להריח אותה שוב אחרי שעה ואחרי חצי יום.

לעומת זאת, שובל חזק יותר לא הביא לדירוג גבוה יותר. אפשר גם לפרש זאת כך: עדיף לתכנן ריח שנעים מקרוב ולאורך זמן מאשר ריח שמתפשט רחוק.

עם מי שאתם לומדים מעצב את הסגנון שלכם

הממצא שסגנון עובר עד שלושה צעדים פירושו שסביבת הלמידה חשובה. אם מריחים ולומדים רק עם אותו מורה ובאותו מעגל, הריחות נעשים דומים בקלות. חפשו בכוונה ריחות של פרפיומרים מאסכולות אחרות, וריחות שאוהבים באזורים אחרים. עולם העוד והענבר האהוב במזרח התיכון מציג דקדוק שונה למדי מהזרם העולמי המרכזי.

ושמרו גם על זמן לעבודה לבד. במחקר הזה, פרפיומרים שעבדו לבד טלטלו את הזרם יותר. ללמוד יחד, ליצור לפעמים לבד. האיזון הזה יוצר את הקול שלכם.

שלושה תרגילים לנסות מיד ליד שולחן העבודה

חבל לקרוא את המחקר ולהסתפק בזה. בחרנו שלושה תרגילים שאפשר לעשות כבר מחר ליד שולחן העבודה. את היחסים קבעו בעצמכם, לפי חומרי הגלם והטעם שלכם.

תרגיל 1. להשלים ריח עם חמישה חומרי גלם

הוציאו בדיוק חמישה חומרי גלם והשלימו ריח אחד. כשתסיימו, הוציאו אותם אחד אחד, והבחינו בין חומרי הגלם שבלעדיהם הריח מתמוטט לבין אלה שכמעט לא משנים דבר. אם יש חומר גלם שלא משנה, זה סימן שאפשר לשים במקומו חומר גלם משמעותי יותר. זו הדרך המהירה ביותר ללמוד בגוף איך נוצרים הבשמים הפשוטים של היום.

תרגיל 2. למצוא זוג שלא נראה עד היום

פרשו את רשימת חומרי הגלם שאתם משתמשים בהם לעיתים קרובות, ובחרו שניים שמעולם לא השתמשתם בהם יחד. ברוב המקרים הם לא יתאימו. ובכל זאת, בערך פעם בעשרה ניסיונות יגיע רגע של "רגע, זה דווקא טוב!". רשמו את הזוג הזה במחברת. החדשנות שהמחקר מדבר עליה מתחילה בזוגות כאלה.

תרגיל 3. יומן הרחה של חצי יום

שימו את אותו ריח על שלוש רצועות בדיקה, והריחו מיד, אחרי שעה ואחרי חצי יום, תוך רישום הרשמים. ריח שאהבתם בהתחלה עשוי להיעלם אחרי חצי יום, וריח שנראה שטוח בהתחלה עשוי לזרוח מאוחר יותר. זה תרגיל ללמוד בחושים את העמידות, מה שקשור הכי חזק לדירוג.

במה להיזהר כשקוראים את המחקר הזה

• המאמר עוד לא עבר שיפוט. בתהליך השיפוט בכתב עת מדעי המספרים והפרשנויות עשויים להשתנות.
• נותחו רשימות תווים ולא נוסחאות. הבסיס הוא התווים שהמותגים הציגו והצבעות המשתמשים, ולכן הם עשויים להיות שונים מהרכב חומרי הגלם בפועל. החוקרים ציינו שלא יכלו לבדוק אם אותן תוצאות מתקבלות בחומרי הגלם האמיתיים.
• הדירוגים הם הצבעות של משתמשי האתרים. עמידות, שובל ודירוג הם ערכים שנקבעו בהצבעות של אנשים, לא במכשירי מדידה.
• גם זיהוי הקלונים נשען על רישומי משתמשים. מכיוון שנקודת המוצא הייתה רישומים מהסוג "הבושם הזה מזכיר לי את ההוא", לא כל הקלונים אותרו.
• יש מעט נתונים מלפני 1965. בשמי 1900–1965 הם פחות מ-2% מהכלל, ולכן המגמות של אותה תקופה אינן ודאיות.
• בשמים שנעלמו לא נכללו. אין רישומים על הפסקת ייצור, ולכן לא נותח אילו בשמים שרדו בשוק.
• הסיבות עדיין השערות. ההסברים לפישוט הבשמים הם פרשנויות אפשריות של הצוות, ומלבד הדוגמה של טחב האלון לא נבדקו ישירות.

המונחים שהופיעו בכתבה

• תו — כל ריח בודד שאפשר לזהות בבושם. קוראים להם למשל לימון, ורד, וניל.
• אקורד — יחידת ריח שבה כמה חומרי גלם מתערבבים כך שהם נשמעים כרושם אחד.
• אלדהידים — משפחת חומרי גלם שנותנת תחושה בהירה ונוצצת, כמו סבון או בד שזה עתה גוהץ. התפרסמו בזכות Chanel No 5.
• עמידות — כמה זמן הריח נשאר אחרי שמרססים אותו.
• שובל (סיאז') — עד כמה הריח מתפשט באוויר שסביב הגוף. מהמילה הצרפתית sillage.
• מקור — במחקר הזה, הבושם המוקדם שבשמים אחרים חיקו.
• פלנקר — גרסה שאותו מותג מוציא, תוך שמירה על השם והרושם של הבושם המקורי.
• קלון — בושם שמותג אחר יוצר כך שיהיה דומה לבושם קיים.
• טחב אלון — חומר גלם שמופק מחזזית שגדלה על עצי אלון. נותן ריח עמוק כמו קרקעית יער, והשימוש בו מוגבל בגלל חשש לאלרגיות.
• IFRA — האיגוד הבין־לאומי לחומרי ריח. קובע את מגבלות השימוש בחומרי גלם ריחניים.
• נוסחה — התוכנית שמפרטת אילו חומרי גלם מערבבים ובאילו יחסים כדי ליצור ריח אחד. זה מה ש-GrassAccord מוכרת.

לסיום

כשפורשים 120 שנה של בשמים על דף אחד, רואים שגם הבושם, כמו מוזיקה או אופנה, השתנה תוך כדי שנסחף אחרי אופנות ונעשה דומה לעצמו. האלדהידים שקעו והווניל זרח, עידן בושם הנשים התרחב לכיוון הבשמים הניטרליים, ומ-Chanel No 5 אחד הסתעפו 68 בשמים.

והמגמה של היום ברורה: פחות חומרי גלם, צירופים חדשים, וריח שמחזיק לאורך זמן.

למי שרק מתחיל להרכיב בשמים, המגמה הזאת היא חדשות טובות. לא צריך עשרות חומרי גלם יקרים; המיומנות של התקופה הזאת היא למצוא זוגות חדשים בעזרת מעטים. אולי יום אחד בושם שלכם יעמוד בראש אילן יוחסין של מישהו. ריח הוא שפה אוניברסלית. בצעדים הראשונים שלכם לכתוב בשפה הזאת משפטים משלכם, GrassAccord תהיה לצדכם.

---

מקור המחקר: Vahid Satarifard, Fabian Baumann, Geetanjali Minsky, Laura Sisson, Lou M. Haux, Christophe Laudamiel, Nicholas A. Christakis. "Cultural Evolution of Perfumes since 1900." arXiv:2607.19520, פורסם ב-21 ביולי 2026 (לפני שיפוט בכתב עת מדעי). המקור: https://arxiv.org/abs/2607.19520 (DOI 10.48550/arXiv.2607.19520) · כל המספרים בכתבה נלקחו מגוף המחקר ומחומרי העזר שלו; הניסוח הוא תקציר ופרשנות של GrassAccord. הפרק "פרשנות" אינו מסקנת המחקר אלא הפרשנות של GrassAccord. שמות הבשמים והמותגים הם סימנים מסחריים של בעליהם.